ביום שלאחר ליל הבדולח הגיע לחנות מנהל זמני. האיש הזה היה וינאי וגנב. היו גנבים בכל מקום, בתפקיד ושלא בתפקיד. המנהל הזה לקח כל סכום כסף שרק יכול היה למצוא – הוא פשוט הכניס הכל לכיסיו. אני מחיתי בקול רם - אחרי הכל, כילד לא הבנתי כנראה את חומרת המצב. אמרתי לו: "אתה חזיר, אתה גונב כאן הכל - איך אתה יודע מה יקרה כאן בעוד שנתיים? דברים יכולים להשתנות!" בתגובה המנהל הזמני הזה, הגנב הזה נעל את החנות מבפנים, והזמין משטרה בטענה שאני העלבתי את ה'פיהרר'.

שוטרים וינאיים הגיעו, עצרו אותי ולקחו אותי לתחנת המשטרה. הבלש הממונה אמר לי: "תגיד לי, ילד, אתה השתגעת? איך אתה מעז להגיד משהו כזה? אני הכחשתי הכל ושאלתי אותו: "התואיל באדיבותך להתקשר להורי ולומר להם שהאופניים שלי נשארו לייד החנות?" והוא אכן עשה זאת! 

מהתחנה נלקחתי למטה הגסטאפו, שם נחקרתי ע"י בחור צעיר, וינאי טיפוסי. הוא אמר לי: "מה בשם אלוהים אתה חושב שאתה עושה?" לכך עניתי: "אבל אני לא דיברתי, לא אמרתי שום דבר! האיש פשוט גנב שם הכל ואז נבהל מזה שראיתי אותו – ולכן הביא לכך שיאסרו אותי!"